Tuesday, June 27th, 2017

Glatt Yoshor: Orthodox Leaders Speak Out Against Illegal and Unethical Behavior

September 29, 2009 by  
Filed under Halakha, Jewish Culture

Anti-Fraud
 
 

A few weeks ago, the following letter was sent to the membership of the Rabbinical Council of America (RCA) by the executive leadership of the RCA, the Orthodox Union, and Yeshiva University.  I reproduce below, with permission from the RCA (and I believe for the first time to the wider public), the most central parts of that text.  While the letter speaks for itself, I continue afterward to note a couple of salient points from the letter.

  - – - – - – - – - – - -  

Dear Rabbonim Chashuvim,

 

We know that, like us, you were sickened and embarrassed by the recent scenes of religious Jews being led off in handcuffs, charged with corruption, money laundering, and even organ trafficking.  What makes things worse is that this is only the latest of innumerable such scandals involving illegal and unethical behavior in our community. The words of hatarat nedarim ring depressingly true: iy efshar l’fortam ki rabim hem.

The distortion of Jewish values, the reinforcement of negative Jewish stereotypes, and the massive hilul Hashem call for equally massive efforts at Kiddush Hashem.  No doubt each of us has been addressing this issue in his own way among his own kehillah… We must all affirm that:  

  •  Stealing, whether from Jew or Non-Jew, individual or corporation or government, is a Torah prohibition.  Stealing includes not charging or paying taxes that one is legally obligated to charge or pay.
  • Dina d’malkhuta dina-the secular law of the land is binding on the Jew.

  • We gratefully acknowledge the beneficence and justice of American courts and laws which allow our community to prosper here both materially and spiritually.

  • Jews must sacrifice financially rather than enter situations that have the potential to result in hilul Hashem.

  • Jews must lead in efforts to promote and honest and law-abiding society; that is the true ethic of the Torah as well as the Prophetic charge of being an “ohr la-goyim.”

  • To use the phrase coined by Rabbi Joseph Breuer, zt’l:  A Jew must not only be Glatt Kosher – He must be Glatt Yoshor.
     

… This is not a time for splitting hairs over possible dissenting views in poskim on this or that point.  It is an et la’asot la-Shem, when we must make the ethical demands of the Torah and the day clear in the most public of ways.  We strongly urge you to join with us and loudly declare, to our own communities and to the world, that we, representing Torah, will not tolerate any but the highest standards of ethics.

 

We do not mean to imply that this problem is new, or even necessarily suddenly more prevalent in our communities.  It has always been there, more than we cared to admit, testimony to the frailty of human nature.  This most recent public manifestation, however, gives us an opportunity to make a real tikkun in an important area, and is the sort of opportunity we look for during the Yamim Noraim season…

  

May our efforts be blessed from above by Hashem, and may they restore some fraction of the luster of the Shekhina  so tarnished by recent events.

 

Wishing you a ketiva va-hatima tova,

 

Rabbi Moshe Kletenik

President

Rabbinical Council of America

 

Rabbi Basil Herring

Executive Vice President

Rabbinical Council of America

 

  

Richard M. Joel

President, Yeshiva University and RIETS

 

 

Rabbi Kenneth Brander

The David Mitzner Dean

Yeshiva University Center for the Jewish Future

 

Rabbi Steven Weil

Executive Vice President

Orthodox Union

 

Rabbi Tzvi Hersh Weinreb

Executive Vice President Emeritus

Orthodox Union

  

- – - – - – - –

  

Beyond the significance of the public statement in its own right, there are a few important points to note:

 

1)  “Jews must sacrifice financially rather than enter situations that have the potential to result in hilul Hashem.”  In other words, Jews must pro-actively steer away from potentially unethical situations.  There is no excuse to state, “I knew their might be a problem, or that this was a borderline case, but I thought that it would end up being ok.” 

 

2)  “This is not a time for splitting hairs over possible dissenting views in poskim on this or that point.”  To my mind, this is the most significant statement in the letter.  There are many Talmudic and post-Talmudic texts that forbid all forms of stealing and fraud against all people, Jew and non-Jew alike.  But as anyone who has learned the 10th perek of Bava Kamma (or various other texts), the textual arguments sometimes go in different directions – a point which Rabbi Rothstein (and the commentors) has been addressing in his posts, and we hope other posts will continue to address in the near future. 

With regard to other issues, one can leave matters as a makhloket, or decide one way or another.  But in this case, the implications are far greater, as it reflects our entire relationship with non-Jews.  Stands must be taken in one direction or another – you cannot sit on the fence in such a case. 

Unfortunately, discussion of these issues in our community frequently gets caught up in the nitty-gritty of the sugyot.  That is an important and essential academic exercise, but it cannot obfuscate our community’s agenda in practice.  Hence why it is important for these leaders to state in unequivocal terms that all forms of stealing are forbidden against all victims.

  

This sentiment reminds me of an important text which I came across several years ago when I first learned the sugya of gezel and aveidat goy. 

The author is Rabbi Moshe of Coucy, whose work Sefer Mitzvot Gadol includes many of the drashot he gave as a travelling preacher throughout Europe.  After citing the mitzvah of returning lost objects, and the Talmudic prohibition of affording the same privilege to ovdei avodah zarah and others, he then lists a series of Talmudic statements that stress the importance of treating equally the property of Jews and non-Jews alike, especially with the threat of a chilul Hashem.  He then concludes with a powerful exhortation that after many years in exile, it is time for Jews to distance themselves

 

“from the frivolities of the world and grasp the seal of God, which is Truth, and not lie to Jew or to non-Jews, nor to deceive them in any matter, and to sanctify ourselves even in that which is permissible to us, as it says, “The remnant of Israel will not commit foul deeds nor speak falsehoods, nor will there be found in their mouths treacherous tongues” (Tzefania 3:13).  And then, when God comes to redeem us, the non-Jews will say that He is just in doing so, for we are men of truth and Torat Emet is in our mouths”

     

ספר מצוות גדול עשין סימן עד

מצות עשה להשיב אבידה לישראל שנאמר השב תשיבם לאחיך (ע”פ רמב”ם גזלה ואבידה פי”א ה”א). ודרשינן במסכת ע”ז פ”ב (כו, ב) לכל אבידת אחיך לרבות [את] המשומד הילכך, אפילו היהא הבעל אבידה רשע ואוכל נבילות לתיאבון וכיוצא בו מצוה להשיב \לו\ אבידתו, אבל אוכל נבילות להכעיס הרי הוא מין והמינין והאפיקורסין ועובדי עבודה זרה ומחללי שבתות בפרהסיא אסור להחזיר להם אבידה (רמב”ם ה”ב ע”ש).

ובפרק הגוזל בתרא (ב”ק קיג, ב) תניא רבי פנחס בן יאיר אומר במקום שיש חילולב השם חייב להחזיר אבידת גוי עובדי עבודה זרה כאבידת ישראל. ובירושלמי דפרק הניזקין (גיטין דף לג, א) אמרינן שבכל מקום מכניסין כליהם מפני הגנבים ככלי ישראל מפני דרכי שלום (לשון רמב”ם ה”ג). וכן מסיק רב כהנא בפרק הגוזל אחרון (שם) שטעות גוי עובד עבודה זרה מותר והוא שטעה מעצמו כיצד כגון שעשה הגוי חשבון וטעה וצריך שיאמר לו ישראל ראה שעל חשבונך אני סומך ואיני יודע אלא מה שאתה אומר [לי] אני נותן לך אבל להטעותו אסור שמא נתכוון הגוי לבודקו ונמצא שם שמים מתחלל (עי’ רמב”ם הל’ ד, ה ובלח”מ). ובמעשה דרב אשי (שם ותד”ה הכי) שאמר לשמש שלו להביא ענבים בולטין חוץ לגדר אם הם של גוי שמע גוי אחד אמר אם של גוי הם וכי מותר הוא אמר ליה גוי לוקח הדמים ישראל אינו לוקח הדמים פירש רבינו יצחקג שאמר לו האמת ולא לדחותו.

כבר דרשתי לגלות ירושלים אשר בספרד ולשאר גלויות אדום כי עתה שהאריך הגלות יותר מדאי יש לישראל להבדיל מהבלי העולם ולאחוז בחותמו של הקב”ה שהוא אמת ושלא לשקר לא לישראל ולא לגוים ולא להטעותם בשום עניין ולקדש עצמם אף במותר להם שנאמר (צפניה ג, יג) שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית וכשיבא הקב”ה להושיעם יאמרו הגוים בדין עשה כי הם אנשי אמת ותורת אמת בפיהם אבל אם יתנהגו עם הגוים ברמאות יאמרו ראו מה עשה הקב”ה שבחר לחלקו גנבים ורמאים ועוד כתוב (הושע ב, כה) וזרעתיה לי בארץ כלום זורע אדם כור אחד אלא למצוא כמה כורים כך זורע הקב”ה [את] ישראל בארצות כדי שיתוספו עליהם גרים (פסחים פז, ב) וכל זמן שהם מתנהגים בהן ברמאות מי ידבק בהם. והרי הקפיד הקב”ה על גזל הרשעים שנאמר (בראשית ו, יא) ותמלא הארץ חמס. עוד אני מביא ראיה מירושלמי דפרק אלו מציאות (ב”מ דף ח, א) שאומר שם רבנין סבייאי זבנין חד כרי דחטין ואשכחן ביה צררא דזוזי והחזירום להם ואמרו הגוים בריך הוא א – לההון דיהודאי, וכיוצא בזה מספר שם מעשים הרבה מאבדת הגוים שהחזירום מפני קידוש השם:

3)  One point which I think ought to be emphasized is the necessity of such a position in building proper Jewish character.  One cannot expect people to act morally and properly to certain people, while allowing them to act improperly to others.  Character development simply does not work this way.

 

This point is cogently made by R. Tzvi Hirsch Ashkenazi (d. 1718), in his Teshuvot Chacham Tzvi (Siman 26).  When the Maharshal questioned the Rambam’s ruling forbidding stealing from a non-Jew, based on the fact that the Torah’s laws were only given to Jews, the Chacham Tzvi shot back that there are many laws which dictate that Jews act properly to people not bound by the Torah’s strictures.  Other laws, moreover, restrict our behavior toward animals and plants, which clearly do not fall into the category of covenental members.  Nonetheless, he asserts, the Torah prohibits these actions as they are central to building proper traits and virtues.1

שו”ת חכם צבי סימן כו

 פריסטיץ למחותני ה”ה מהר”ר מאיר נר”ו אב”ד שם

ראיתי מ”ש מעכ”ת בשם ה”ה מחותני מהר”א ברודא מפראג על קושית מהרש”ל על הרמב”ם דס”ל (לפי דעת מהרש”ל לאפוקי לפי דעת הכ”מ) שגזילת וגניבת הגוי אסורה בלאו כמו של ישראל ודבר תימה הוא בעיני כי התורה בכללה ובפרטה לישראל ניתנה עכ”ל מהרש”ל וכתב עליו הרב הנ”ל שהיא קושיא חזקה ולי דברי מהרש”ל תמוהין מאוד ומה ענין דהתורה לישראל ניתנה ולא לנכרים שהביא מהרש”ל ומה זו קושיא להרמב”ם אטו משום לתא דידהו הוא וכי הרמב”ם סבור שהנכרי נצטווה שלא יניח לישראל לגזלו או לגנוב ממנו והלא אנחנו נצטוינו שלא לעשות מעשים מכוערי’ ולא יהא אלא גונב ע”מ למיקט או ע”מ לשלם תשלומי כפל אף שאינו מתכוין לגנוב ולא עוד אלא שמתכוין לטובת הנגנב עכ”ז נצטוינו אנחנו שלא להרגיל עצמינו לגנוב

 וכבר מצינו שני לאוין מפורשים בגוים לא תתעמר בה ומכור לא תמכרנה בכסף וכשצרין על ערי הנכרי’ נצטוינו להניח רוח אחת מבלי מצור לכל מי שירצה להמלט על נפשו כמ”ש הרמב”ם ז”ל בה’ מלכים פ”ו דין ז’ וכן כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום ואף בבע”ח בלתי מדברים נצטווינו על צערם מדאורייתא למ”ד ואותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד ומצות שלוח הקן יש בה עשה ול”ת ואף בצמחים נצטוינו לא תשחית את עצה וכל זה אינו בעבור הפעול אלא בעבורינו אנחנו הפועלים לקנות בנפשנו דעות אמיתיות ומדות טובות וישרות לזכותנו לטוב לנו וז”ב מאוד ולטעמיה דמהרש”ל תיקשי לנפשי’ הא איהו גופיה ס”ל דאפשר דהנהו דרשות דואכלת את כל העמים בזמן שהם מסורים בידך וכן וחשב עם קונהו שלא ימשכנו ויצא דרשות גמורות נינהו וכן הוא האמת לדעתי ותקשי למהרש”ל והאיך נצטווינו במצות עשה שלא לגוזלם דמה לי מ”ע או ל”ת דכשם שהאזהרות והמניעות שבתור’ אינן אלא לישראל ולא לאומות כך החיובים והעשין אינן אלא לנו ואדרבא החיובים יותר נראה שאינן אלא לישראל כי כן לא מצינו במצות בני נח אלא אזהרות ומניעות לבד מאברהם שיצא מהם באהבת ה’ יתברך אותו ציוהו במצות המילה אלא עכ”ח אין זה ענין לזה שהאומות לא נצטוו להיות פועלים ועושים מצות התורה אבל אנחנו נצטוינו עליהם בהרבה מצות ואף מ”ד גזל הנכרי מותר נמי הוי תיובתיה דמהרש”ל דהא איצטריך לדידיה רעך למישרי גזל הנכרי ואי כסברת מהרש”ל דלא ניתנה תורה אלא לישראל וכו’ רעיך למה לי הא ממילא ידעינן ליה אלא וודאי אין זו סברא ודו”ק:

In the coming days, we hope to publish Dr. Erica Brown’s post-Yom Kippur reflections on vidui in a year of mass chilul Hashem

 Shlomo Brody-

 

  1. This emphasis on agent-morality was a favorite theme of longtime Tradition editor Rabbi Walter Wurzburger.  See, for example, his Ethics of Responsibility, Chapter 5, and his related article “Darkhei Shalom” in his Covenantal Imperatives, where he argues that the concept of darkhei shalom reflects a larger ethical religious norm that dictates our interaction with non-Jews []
Print This Post Print This Post